פסק-דין בתיק ת"א 11896-09

מבוא

1.                   התובע, יליד שנת 1969, תושב הכפר בית נקופא, הותקף לטענתו על ידי שוטרים, ונגרמו לו נזקי גוף, כמתואר בתביעה.  

2.                   על פי המתואר בכתב התביעה, ביום 8.11.09, נעצר התובע על ידי שוטרים בשעה שישב ברכבו בתוך חלקה המצויה בבעלותו, בשל חשד לעישון סמים.  במהלך מעצרו השתמשו לטענתו השוטרים בכוח מופרז, בגז פלפל, ואף הכו אותו בכל חלקי גופו, עד שידו נשברה. אף שהתחנן לקבל טיפול רפואי הוא נותר במעצר, ובשעה 04:30 הוחזר על ידי השוטרים לביתו מבלי שנבדק על ידי רופא.

3.                   נטען השוטרים ניסו להסתיר את הנזקים שגרמו לתובע, והבטיחו לו שככל שיימנע מתלונה על שבירת ידו, יופסקו ההליכים שננקטו נגדו בחשד לשימוש עצמי בסם.

4.                   לטענת התובע, לאחר שהתברר לשוטרים שידו של התובע נשברה, ניסו להסתיר כאמור עובדה זו, ובמטרה להימנע מהבאתו של התובע בפני שוטר, העדיפו לשחררו לביתו.

5.                   הנתבעת טענה מנגד שהתובע נעצר בחשד לתקיפת שוטרים, לאיומים על שוטרים, להחזקת סמים ולהחזקת סכין בניגוד לחוק, כמפורט בכתב ההגנה.  פורט שהתובע התנגד להליך העיכוב, התפרע, קילל את השוטרים וסירב לשתף עמם פעולה.

6.                   הנתבעת פירטה שהתובע לא התלונן במהלך מעצרו על כך שידו נשברה, ולא דרש לראות רופא. נטען שהוא שוחרר ממעצר כיון שלא היה מקום בבית המעצר, ואולם בעקבות האירוע הוגש נגדו כתב אישום והוא הורשע.

7.                   בין הצדדים מחלוקת באשר לנסיבות האירוע וכנגזרת לכך, באשר לחבותה של הנתבעת בפיצוי התובע.

גרסת התובע

עדותו של התובע

8.                   בתצהיר עדות ראשית פירט התובע את נסיבות האירוע אשר אירע סמוך לשעה 18:00, בשעה שישב בתוך רכבו, בחלקה המצויה לטענתו בבעלותו, בשביל עפר המצוי במרחק של עשרות מטרים מביתו. התובע הטעים שבאותה עת הוא לא עסק בכל פעילות חשודה וכי לא הייתה כל התגרות מצידו.

9.                   לפתע הגיע למקום רכב שממנו קפצו שני אנשים, אשר משכו את המפתחות מהרכב ובקשו ממנו תעודת זהות. התובע הכיר אחד מהם כשוטר סיור בשם ליאור.

10.               לפתע התיז לעברו אחד מהשוטרים גז פלפל, ללא כל הסבר או אזהרה מוקדמת. כיון שהתרגז מהתזת גז הפלפל לעיניו, החל התובע לקלל ולצעוק מרוב כאבים. 

11.               התובע פירט בתצהירו שבמהלך מעצרו השתמשו השוטרים בכוח מופרז ובלתי סביר, זרקו אותו על הרצפה, שהייתה מלאה באבנים, החלו להכותו ולבעוט בו, עד שידו נשברה. התובע העיד על כך שהוא שמע את שבירת העצם. בעקבות זאת החל התובע לצעוק לעזרה, ואולם השכן מהבניין הסמוך לא שמע אותו ולא נחלץ לעזרתו.

12.               לאחר מכן לקחוהו השוטרים לתחנת המשטרה המקומית. השוטר ליאור הביא לו מים ובקשו לשפוך אותם על עיניו אשר שרפו מגז הפלפל.

13.               לטענתו של התובע אמר לו השוטר ליאור שהוא לא זיהה אותו, וכי הוא מצטער על שאירע ועל האלימות שהפעיל נגדו. השוטר הציע לסגור את העניין כולו, הבטיח שלא יוגש נגדו כתב אישום בגין השימוש בחשיש אם לא יתלונן נגד השוטרים בגין האלימות שהפעילו נגדו ובגין שבירת ידו, ואולם הוא סירב להצעה.

14.               לטענתו של התובע, התעלמו השוטרים מצעקות הכאב שלו ונמנעו מלהפנותו לטיפול רפואי. תחת זאת העבירוהו השוטרים למגרש הרוסים, ואולם גם שם לא הופנה לטיפול רפואי, אף שסבל מכאבים בעיניו בשל גז הפלפל, ומכאבים בידו השבורה.

15.               התובע ביקש לטענתו מהשוטרים לקרוא לאחיו השוטר כדי שיסייע לו, ואולם הם סירבו גם לכך.

16.               התובע פירט שלבסוף לא עצרוהו במגרש הרוסים, כדי להימנע מהבאתו בפני רופא, ובשעה 04:30 לקחוהו ברכב משטרתי וזרקוהו קרוב למקום מעצרו. כמו כן הנחו אותו לשלוח למחרת היום ערב לתחנה, על מנת שיחתום על ערבות.